#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כד. 'אמר ר' הושעיא המפריש שתי חטאות לאחריות מתכפר באחת מהן וחבירתה רועה' אליבא דמאן?</p>	"לחכמים שסוברים המפריש לאיבוד לאו כאיבוד ודאי שלאחריות אינה מתה. אליבא דר""ש שחטאות מתות בכל ענין ודאי שאינו שמתות. והוא חידש אליבא דרבי שסובר דמפריש לאיבוד כאיבוד, לאחריות אינו כן ורועה.</p>"	תמורה כד.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כד. מודע אין מרגילין ביו&quot;ט, בבכור, בפסולי המוקדשים, וכמאן?	ביו&quot;ט - שטורח שלא לצורך. בבכור ופסולי המוקדשים - הסביר רב חסדא שבכור זה אליבא דב&quot;ש שסוברים שנאכל רק לכהנים ונשאר בקדושתו, {ואין ראיה מה יסברו בפסולי המוקדשים שאולי דוקא בבכור שקדושתו מרחם}, בפסולי המוקדשים זה כר&quot;א בר&quot;ש שסובר {גבי חטאת בעלת מום ותמימה שאפ' כבר שחט הבעלת מום לאחר פדיון ואח&quot;כ שחט התמימה נאסרת הבעלת מום} שעדין נשאר בקדושתו, {ואין ראיה מה יסבור בבכור שפסולי המוקדשים אליבא למיתפס פדיונם. גם ר&quot;א בר&quot;ש יודה שפסולי המוקדשים נמכרים באיטליז משום רווחא דהקדש אבל כאן אין רווח שמה שמפסיד בעור מרויח בבשר}. </p> במערבא בשם רבינא אמרו טעם האיסור בבכור ופסולי המוקדשים שנראה כעובד עבודה בקדשים. </p> ר' יוסי בר אבין אומר גזירה שמא יגדל עדרים עדרים.</p>	תמורה כד.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כד: 'כיצד מערימין על הבכור מבכרת וכו' ואם נקבה וכו' ילדה שני זכרים וכו' במאי עסקינן (מבקרת קדשים וחולין)?	רישא - במבכרת מציעתא נקבה - בבהמת קדשים, </p> סיפא ילדה שני זכרים - בבהמת חולין דאי בקדשים שניה אמאי תמכר תהיה בקדושת אמה.</p>	תמורה כד:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כד: האם אפשר להוריד את הבכור מקדושתו ולהטיל בו מום קודם שיצא לאויר העולם, בזמן הבית ובזמן הזה?	בזמן הבית - אסור, שכן מצינו במשנה 'כיצד מערימין וכו' מה שבמעיה עולה' ולא אמרו שלמים וק&quot;ו שאין להטיל בה מום. </p><p dir='rtl'>בזמן הזה - כיון שבין כך אינה קריבה יכול להורידו מקדושתו ואף להטיל בו מום מותר.	תמורה כד:		
